לקראת טראנסאלפ 2011

יום שבת, 4 ביוני 2011

בדרך לטראנס אלפ 2011 – 3 Weeks to go


זהו, אצלי החלה ההתרגשות לחלחל פנימה. כמובן לא כל הזמן, יש עבודה יש התחייבויות, יש עוד דברים בעולם חוץ מהטראנס אלפ, אבל אני מוצא עצמי יותר ויותר חושב על התחרות ומתחיל והריץ תסריטים שונים בראשי. כמובן שאחד התסריטים שחוזרים הלוך וחזור זה העלייה ל – Stelvio על 48 הסרפנטינות שלו. זה מפחיד ברמות. חיפשתי קצת מידע על המעבר הרים הזה וזה מה שמצאתי:- The Stelvio Pass (Italian: Passo dello Stelvio; German: Stilfser Joch), located in Italy, at 2757 m (9045 feet) is the highest paved mountain pass in the Eastern Alps, and the second highest in the Alps, slightly below the Col de l'Iseran (2770 m, 9088 feet). אז החששות גברו עוד יותר. אולי מוטב היה להשאיר את זה בגדר הלא ידוע במקצת.
לאחרונה אני מוצא עצמי שוב ושוב נכנס לאתר של הטור ומנסה לנתח לעצמי את ימי התחרות השונים. נראה לי שאת היומיים הראשונים אחצה, במידה ולא יהיו אירועים חריגים, ללא קושי מיוחד. אנסה להתחיל לאט, לשמור על דופק נמוך ככל האפשר וגם על חשבון שעת רכיבה נוספת לחצות את היומיים הללו כאשר כוחי עדיין במותניי. היום השלישי עם ה – 160 ק"מ מתחיל להיות כבר יותר משמעותי. רכיבה ארוכה ומתישה ובעיקר צריך לשמור כוחות ליום הרביעי שהוא כנראה היום הקשה ביותר עם העלייה ל  Stelvio. טיפוס של כ – 3600 מ' גובה אינו הולך ברגל בשום מקרה ועל אחת כמה וכמה לאחר 3 ימי תחרות מתישים בהם צברנו עד לתחילתו של היום הרביעי כ 7,800 מ' גובה מצטבר וכ – 530 ק"מ. זה מפחיד אותי לראות את המספרים האלה וכל זה לפני תחילתו של היום הרביעי. נראה שאם אצליח לעבור את היום הרביעי בשלום, יש סיכויי סביר שאגיע גם לקו הגמר.
הרבה תלוי בצד המנטלי. בתרמיל האישי שלי, אותו אני סוחב כל חיי, שמתי לי כמה מודלים לתמיכה בצד המנטלי בהם אני מתכוון לעשות שימוש באותם רגעים קשים שיהיו כנראה לא מעטים. אחד המודלים החזקים ביותר שלי, היא השחיינית הנכה קרן לייבוביץ. ספורטאית למופת, בעלת 4 מדליות זהב ועוד מדליות כסף וארד, אליפויות למכביר ורצון מפלדה. לקרן שני זוגות תאומים קטנים אותם היא מגדלת לבדה. אישה מדהימה שעבורי היא מופת להתמדה, לרצון ליכולת שלא להישבר ולהמשיך ללכת קדימה יחד עם כל הקשיים ולגבור עליהם. לוואי ואוכל לקבל מדמותה השראה שתהיה לי לעזר בתחרות המפרכת.
השבוע קצת זייפתי באימונים. בשל סיבות שונות ומשונות, בחלקן כאלה שלא יכולתי לשנות ועם חלקם פשוט השלמתי מתוך כניעה מסויימת למצב. מצאתי עצמי מתאמן רק פעמיים ובסה"כ כ 5 שעות רכיבה שבועיות בלבד. זה גרם לי לתסכול רב ולמחשבה שאולי לא עשיתי די בהכנותיי לקראת הטור. מצד שני 3 שבועות לקראת שריקת הזינוק ממילא מה שיש יש ותוספת רבה בכושרי כבר לא אצליח לרכוש בשלושת השבועות שנותרו. הפנמתי את האמירה של רונן ש"עדיף אימון אחד פחות מאשר אימון אחד יותר מידי". אז המנוחה השבוע הייתה לי טובה מאוד. במהלך האימונים ומחנות האימונים איבדתי כשני ק"ג ממשקלי. לא משהו היסטרי אבל מאחר וגם ככה אינני מעבי הבשר שמעתי רבים אומרים לי "מה קורה איתך, רזית מאוד". משפט שאני לא כל כך אוהב לשמוע. בשבוע האחרון, בלי אימונים רבים ועם אכילה מרובה שוב העמסתי עליי איזה ק"ג או קצת יותר ממה שהורדתי. גם זה נתן לי הרגשה טובה, מאין צורה של התחזקות שכנראה אצטרך אותה מאוד בעתיד.
היום שבת, אולי מזה כחצי שנה שלא רכבתי. בכ"ז עשיתי את הדרך מנס הרים עד מערת הנטיפים במשך כ 4 שעות הליכה דרך נחל קטלב ונחל שורק. הליכה על צלע ההר עם הרבה חברים. טיולים שבחודשים האחרונים הייתי משאיר לאילנה ללכת לבדה, החלטתי שאני יכול לוותר על רכיבה אחת ולהצטרף לטיול. היה כיף וגם מוזר. האזור הוא אזור הגראציות המוכרות כל כך. המבטים רצו, לאורך כל הנסיעה לכיוון נס הרים, ימינה ושמאלה כדי לראות אם אני מזהה חברים רוכבים. בהליכה בוואדי הלטאות כמובן הביעו פליאתם על המצב המוזר שסימון מתגלגל בוואדיות ואיננו על האופניים בכבישים. הסבר קצר והשמועה פשטה בחורשות כמו אש בשדה קוצים. קוצים אגב היו כל הדרך וחזרנו עם ידיים ורגליים מלאי שריטות אבל עם הנאה גדולה. סיימנו בחוות היערן עם גבינות העיזים שלהם. עברתי עשרות פעמים בירידה למערה ובחזרה ממנה ליד השלט "חוות היערן", אני חושב שכולנו עברנו שם אבל מעולם לא ביקרנו בחווה. היום ביקרנו וגם רכשנו גבינות טעימות. מומלץ לכל החברים המסתובבים בגראציות, עזבו פעם את האופניים, קחו את בנות הזוג ו/או בני הזוג ועלו לבר בהר עם הרכב, תהינו מקפה או ארוחת בוקר טעימה על המרפסת המשקיפה לנוף היפיפה של נחל קטלב ונחל שורק, תרדו לחוות היערן ותטעמו מגבינותיהם המשובחות והיוגורט הטעים וכן גם אפשר לטייל ולכייף באזור ולהריץ את העליות רק בראש. היה כיף ואני מחכה לתוכנית של רונן ל -3 השבועות האחרונים.       

2 comments:

איציק אמר/ה...

בהצלחה!

טיולים אמר/ה...

מאוד נהניתי לקרוא אץ הכתבה שלך, אני מאחלת לך כל טוב והמון בהצלחה.