לקראת טראנסאלפ 2011

יום שישי, 3 בדצמבר 2010

בדרך לטראנס אלפ 2011 והשריפה ביערות הכרמל - הכתובה הייתה על הקיר. להקים וועדת חקירה ממלכתית!!

מחר נקום בבוקר ונצא לעוד אימון רכיבה שבד"כ עובר בסביבה של חורש טבעי או שדות ירוקים, כמו אזורי המשולש ויער הנשיא. נישא עיננו מסביב וננסה לראות בעיניי רוחנו איך יכול ירוק כזה להפוך בין רגע לשטח מפוחם כמו ביערות הכרמל.  

קשה להמשיך הלאה בדרכנו לטראנס אלפ ללא התייחסות לאירועי היממות האחרונות בכרמל. האסון הוא בקנה מידה שלא ידענו כמותו במדינת ישראל, אבל לצערי וכפי שיתואר להלן, רשום הוא היה על הקיר ובאותיות אש מאירות עיניים.

כולנו טיילנו ועברנו ביערות הכרמל ומכירים היטב את הסביבה. בדרך מקרה, לפני שבועות מספר התארחנו בת זוגתי ואני לסוף שבוע קסום במלון יערות הכרמל. החלטתי שזו הזדמנות לרכב את העליה לכיוון המלון ואכן הורדתי את האופניים ליד הישוב "פורדיס" עליתי על אופניי תוך שאני מקבל ליווי צמוד מהרכב הנהוג ע"י בת זוגתי ותוך שעה טיפסתי עד לשערי מלון יערות הכרמל. נהניתי מאוד הן מהרכיבה והן מהנוף המקסים לאורך כל הדרך. עדיין לא חלמתי על הטראנס אלפ. שבועיים לאחר מכן החל עניין הטראנס אלפ ובשל חששותיי מהאתגר הזה, כפי שהם באים לידי ביטוי ברשימות אלו, ועדיין לא התפוגגו כהוא זה, שלחתי את נתוני הרכיבה כפי שנרשמו ע"י ה"גרמין" שלי לרונן שיריזלי שיהיה המאמן של הקבוצה בדרך לטראנס אלפ. זו הייתה הפעם הראשונה שרכבתי באזור הזה ונראה שהרבה מאוד שנים לא נוכל לרכב בין יערות וחורשות יפיפיות כפי שהיו יערות הכרמל מסביב. חבל, חבל מאוד.

בענייניי כבאות מבין אני מעט. מזה שנים רבות משמש אני כיועץ משפטי של אחד מאיגודי הערים לשירותי כבאות ותוך כדי עבודתי המשפטית מן הסתם נחשפתי גם לפן המקצועי של שירותי הכבאות. הכרתי בשירותי הכבאות אנשים מקצועיים המקדישים, פשוטו כמשמעו את חייהם לעבודת קודש, חשובה ומסוכנת מאין כמוה וכמובן שבעניין זה אינני מחדש דבר. שירותי הכבאות מזה שנים רבות סובלים מתקציבים רזים במיוחד. לאחרונה ממש מסרבות הנהלות האיגודים לממש הסכם הקיבוצי שהושג עם הכבאים בשל אי תקצוב ההסכם ע"י משרד האוצר. מבולבלים? איך זה שהנהלות עצמם שחתמו על ההסכם, מסרבות לממש אותו? זה נובע ממבנה שירותי הכבאות כפי שיתואר להלן בקצרה. תקציבי האיגודים השונים מיועדים רובם ככולם לתשלומי המשכורות כאשר כמעט ולא נותר תקציב לפעולות, אימונים כנדרש וחידוש ציוד הזועק לשמיים. מכיר אני איגודים שבהם משתמשים בכבאיות בנות 20 ו 30 שנה, קיים בהם מחסור חמור בציוד נלווה והמחשוב הוא של שנות ה - 90. קשה להבין איך המדינה מאפשרת לשירות כה חיוני להתנהל באופן שכזה.

אבל, לעניות דעתי המצב החמור נובע בעיקרו מדרך הארגון של שירותי הכבאות. שירותי הכבאות מאורגנים בשיטה של איגודי ערים. כל מספר ערים שכנות מאוגדות באיגוד ערים לשירותי כבאות. תקציבי האיגודים מורכב מחלקם של הערים באיגוד וכן בחלק תקציבי המגיע ממשרד הפנים באמצעות נציבות כבאות ארצית. הנציבות אחראית על האיגודים אך ורק ברמה המקצועית/מבצעית אך אין היא אחראית על האיגודים ברמה המנהלית. לכך אחראים נציגי הערים המשמשים כחברי הנהלה באיגודי הערים. בעבר חברים אלו היו פוליטיקאים בלבד ולאחרונה שונה המצב במקצת כאשר החוק תוקן ומחצית מחברי ההנהלה חייבים להיות עובדי הרשות המקומית ולא חברי מועצת הרשות המקומית, קרי פוליטיקאים. ובכל זאת חברי ההנהלה, נציגי הרשויות המקומיות, רואים את תפקידם בהנהלת האיגוד בעיקרו כשמירה תקציבית שהיא חשובה כשלעצמה אבל בכך היא אינה מאפשרת ניהול מקצועי של האיגוד, אינה מאפשרת גיוס כבאים ובאיגודים השונים חסרים כבאים רבים לתקן בשל המצוקה התקציבית, ואינה מאפשרת ביצוע פעולות ורכישת ציוד כנדרש. עם כל הכבוד לחברי ההנהלה באשר הם, אלו אינם אנשי מקצוע, אינם מבינים בכבאות ושיקוליהם בניהול שירותי הכבאות וסדרי העדיפויות הנדרשים לוקה מאוד בחסר ואינו מאפשר לשירות החיוני הזה להתקדם למאה ה -21. תארו לכם שאת המשטרה או הצבא או השב"ס היו מנהלים נציגי הרשויות המקומיות שבסביבה.

נציב כבאות ראשי מנסה מזה מספר שנים לקדם רפורמה כללית בשירותי הכבאות ולהפוך את השירות החיוני הזה לשירות ארצי עם פיקוח מקצועי ומנהלי היררכי פיקודי, כמו הצבא, המשטרה והשב"ס. אינני בקי בפרטים ואינני יודע בדיוק היכן נתקע עניין זה. כמובן שרפורמה כזו כרוכה בשינוי תקציבי גדול וכאן נמצאת התנגדות האוצר. מעבר לכך נציגי הרשויות המעוניינים בהמשך עמדות הכוח ההשפעה ואפשרויות המינויים השונים באיגודים גם הם מתנגדים נמרצות באמצעות הפוליטיקאים וכמובן בראשם שר הפנים הקשוב לנציגיו ברשויות השונים ולא תמיד לצרכים האמיתיים. בקיצור משלא הצליח הנציב לקדם את הרפורמה הודיע לפני חודשים אחרונים על סיום תפקידו, למיטב ידיעתי בסופה של שנה זו יסיים את תפקידו, ומכרז למינוי נציב כבאות והצהלה ראשי כבר יצא לדרך ופורסם בעיתונות ובפרסומים הרשמיים.

אלו בקליפת האגוז הסיבות העיקריות מדוע שירותי הכבאות מצויים במצב מתמיד של מחסור חמור בתקציבים. מחסור ממנו נגזר שירות עם 1500 כבאים בסה"כ במדינת ישראל.  מחסור אקוטי של מלאי חומרי כיבוי זמינים, ללא כל אמצעי כיבוי מהאוויר ותמיד בזמן חירום נזקקים לסיוע של חיל האוויר העסוק בענייניו שלו. מסגרת ארגונית/מנהלתית בלתי מקצועית שאיננה מבינה תמיד את צרכי השירות ואת התקציב לו הוא זקוק ורשויות עירוניות הרואות את שירותי הכבאות כאחרונות  בצרכים העירוניים לתקצוב מאחר ולא בכל יום נזקקים לשירות החיוני הזה. השקעה במדרכות או בפיתוח כזה או אחר נראה לעין והפוליטיקאי יכול בבוא יום הבוחר להצביע על עשייתו ולבקש מחדש את אמון הציבור בו. השקעה בשירותי הכבאות איננה נראית באופן מיידי לעיניו של הציבור ועל כן ניתן לדחותה.

אלו בקצרה הסיבות שהכתובת הייתה על הקיר ובגדול. כל הגורמים המעורבים בתחום הכבאות ידעו היטב שבמקרה של אסון בקנה מידה גדול אין כל סיכוי ששירותי הכבאות יתנו מענה הולם. אלחש על אוזניכם שקיימים לא מעט ערים במדינת ישראל שלשירותי הכבאות בהם אין סולם מספיק גדול כדי לחלץ תקועים מבניינים רבי קומות. פוליטיקאים מאשרים מבנים רבי קומות, ואין זה המקום להיכנס לסוגיות של איך ולמה, וראה ערך "הולילנד", אבל נמנעים מלאשר רכישת כבאית עם סולם גבהים מתאים. בסולם כזה משתמשים לעיתים רחוקות אז ניתן לדחות את הרכישה הזו. אז הנה הגיע יום הפירעון של המחדל הגדול הזה. זהו מחדל שמחייב ועדת חקירה ציבורית כי הכתובת הייתה על הקיר.

אז מחר בבוקר נקום ונצא לרכיבת השבת שלנו עם לא מעט עצב בליבנו על האסון שניתן היה לצמצמו ולמזער אותו לאין שיעור, לו מדינת ישראל הייתה מפנה את המשאבים הנדרשים לשירות החיוני של כבאות והצלה.

שבת שלום.