לקראת טראנסאלפ 2011

יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

בדרך לטראנס אלפ 2011


אז הנה הפגישה הראשונה, בדרך הארוכה לפסגת האלפים, עומדת לצאת לדרך. קצת עיכוב של שבוע, אבל מה זה בדרך של כשבעה חודשים כאשר הסיומת היה בפסגות המושלגות האלפים. האמת שאני ממש לא יודע מה המשמעות ומסתמך על המילים המרגיעות של הראל ורונן. הם בטח יודעים על מה הם מדברים, אבל השאלה אם אני אעמוד בזה? לא יודע. אני מלא חששות. בינתיים אני ממש לא מצליח להתאמן. השבוע בשל כל מיני אילוצים לא רכבתי כלל והסתפקתי בריצות בלבד, וקצת שחיה שזה לחלוטין לא קשור. בשבת נרכב שוב במסלול הרגיל שלנו של כ - 95 ק"מ שיקח אותנו דרך המשולש והראל לצומת שמשון וחזרה דרך לטרון לראשון. אבל רכיבת שבת שכזו בלבד לא מקדמת אותי לשום מקום. ואם לא די בחששות ובמחשבה שבעצם לא התחלתי להתאמן בכלל, אז הראל מצא לנכון (ובצדק) לשים מעט תמונות מטראס אלפ 2010 כדי לשפר מוטיבציה, אני מניח. כאשר ראיתי את התמונה שהחלטתי לשבצה למעלה נתפסו לי שרירי התאומים למרות שהחלק היחידי שעובד כרגע הם שרירי האצבעות כשהן מקלידות על המקלדת וגם זה בקצב די איטי כי אינני מיומן כל כך בהקלדה. נראים מפחידים הסרפנטינות האלה. ככה אמא שלי מכנה את הפיתולים בהרים. היא עדיין לא מודעת לקראת מה אני הולך. כאשר רכבתי ברוכב ישראל היא נבהלה מכך שארכב באזור סדום שם היא זכרה מהעבר כי ייש סרפנטינות מאוד תלולות וגבוהות ושאלה אם אי אפשר לחפש דרך אחרת שלא כוללת סרפנטינות. ובכלל למה צריך את זה. כנראה שממרומי גיל 90 רואים אחרת את העולם ואת החיים
טוב אסתפק הפעם בחששות הללו בלבד ואראה איך אני מתארגן בשבוע הבא להתחיל להתאמן, אני עדיין לא אומר להגביר אימונים אלא פשוט להתחיל. גם זה יהיה משהו אם אגיע למצב של מספר אימונים בשבוע.
להשתמע בפעם הבאה. 


אין תגובות: