לעובדה שרוב רכיבותיי הן לבד יש מחיר. אינני יודע במדוייק את כושרי האמיתי. אין לי קנה מידה להשוואה. לגבי הקצב זה ברור לי שעליי לשמור על הקצב האישי שלי, להקפיד על דופק בתחומי ה – E2 ולכל היותר E3 להפחית למינימום את המעבר לדופק גבוה יותר. ברכיבת שישי האחרונה השתדלתי לשמור על היחס הזה. העלייה לצובה התנהלה בכבדות משהו. אבל להפתעתי מצומת שמשון עד הכיכר בעין כרם, קטע שאני בד"כ לבד מסיים בין 71 ל 73 דקות, הסתיימו להם בתוך 68 דקות בלבד. כך גם העלייה מהמערה לצומת לפני הירידה למחסיה, בד"כ אני מסיים אותה ב – 16.5 עד 18 דקות, הסתיימה לה לאחר קצת יותר מ – 15 דקות בלבד. כן, קצת שילמתי מחיר בעליה ממחסיה לצומת המערה שהתארך במקצת בעוד כשתיים שלוש דקות מעבר לממוצע שלי בקטע זה. המסקנות שהסקתי מהרכיבה הקבוצתית המשותפת הן שסה"כ אני בדרך לחזור לכושרי כפי שהיה בזמן מחנה אימון דרום. אלו החדשות הטובות מבחינתי. לעומת זאת החדשות הפחות טובות הן שרכיבה קבוצתית אמנם מאתגרת יותר ומוציאה ממני מאמץ גדול יותר ברכיבה, אבל היא גם גוררת אותי למאמצים שייתכן שהתשלום עליהם יהיה מהר, במזומן וללא תשלומים. אגב בעליה לנס הרים התחיל פתאום הגב התחתון, מעל לרגל ימין להציק לי. זה חלף, אבל ייתכן וגם זה מחיר מסויים לקצב המוגבר. אז שוב עליי לחזור ולהזהיר עצמי שאינני מתחרה עם אף אחד ומטרתי הינה לסיים את הטור ולא לקחת פודיום.
נעים היה לחזור לגראציות וללטאות. אני אוהב את הרכיבה בקטעים הללו של הרי ירושלים. הנוף יפה, מזג האוויר היה נעים והאיר לנו פנים. הרגשתי טוב לרכב עם כל החבר'ה. לצחוק עם ליאור (או "אילן"?), לפטפט קצת בדרך עם הדי וערן, ולהחליף חוויות עם צביקי. חבל, שהוא לא הרגיש טוב ופרש לקראת הסיום. אני באמת מקווה שהכל בסדר איתו וצביקי שוב על הגראציות. אהבתי מאוד את קטע הרכיבה מכיכר עין כרם ועד תחילת העליות לכיוון בר-בהר. רונן משך רכבת בקצב של 45 – 48 קמ"ש ודהרנו יפה עד תחילת העליות. אחר כך הפלוטון התפרק וכל אחד רכב בקצב שלו את העלייה לבר גיורא. אני אוהב מאוד את הקטע הטכני הזה. אני משתלב היטב ברכבת. כמובן, אם היא לא מהירה מידי עבורי. אני יודע לשבת בתוכה ולחסוך הרבה אנרגיה לקראת העתיד. לא יוצא לי להתאמן מספיק בפלוטונים כאלה מעצם העובדה שאני רוכב די הרבה לבד. ניסיתי אמנם פעם לייצר פלוטון עם עצמי אבל זה לא הלך. כפי שרונן אמר בטור יהיו הרבה רכבות כאלה וצריך ללמוד לנצל אותן. מקווה שבמחנה צפון עוד יהיו לנו הזדמנויות לעבוד בפלוטון שכזה.
בסך הכל מאוד נהניתי מהרכיבה הקבוצתית ביום שישי. משום מה עדיין יש לי את התחושה שאינני מתאמן מספיק. אני קורא ושומע על חברים שרוכבים הרבה יותר ממני ועולים גבהים מצטברים אין סופיים ואני שואל את עצמי אם זה מספיק מה שאני עושה, אוליי צריך בכ"ז להגביר לקראת החודש האחרון, שהרי מה שלא נשיג במחנה צפון, לדעתי כבר לא נשיג לחלוטין. אינני מבין גדול, אבל לאחר מחנה האימונים בצפון נצטרך לשמור על היכולת ולקראת השבועיים האחרונים להתחיל להפחית אימונים כדי להגיע רעננים לטור. זה מה שעובר לי בראש, אבל בטח רונן והראל המנוסים עוד ידריכו אותנו בעניין ביתר פירוט. בשיחה עם רונן במהלך הרכיבה ביום שישי הוא ניסה להרגיע אותי שאני בסדר ואין צורך להגביר. משום מה נותרתי עם התחושה שהוא פשוט רק ניסה להרגיע אותי ולא שזה באמת אמיתי. בכ"ז תודה על הדאגה והאכפתיות.
בשבת לא רכבתי. שוב פחות אימון. הקדשתי את השבת למען חיזוק הזוגיות. נסענו עם קבוצת חברים לטיול בבניאס. הטיול היה מקסים. גשם קל ובבוץ כבד ליוו אותנו בירידה למפל הבניאס. זרם המים השוצפים, רועשים וגועשים, הגשם שלא פסק, הבוץ שנתלה על הנעליים עד שאלו שקלו כפליים, פשוט הרגשנו שאנו בשוויץ. מזמן לא נהניתי כך מסיור. וכמובן שכל הזמן השקפתי למעלה לכיוון החרמון. חברים יקרים אני הולך להודיע לכם ידיעה מרעישה, ממש מהשטח. זה לא גראציות, החרמון הוא גבוה. הוא מאוד גבוה. זה הכי גבוה שיכולה להציע לנו ארץ ישראל לפני שאנו מגיעים לאלפים. אני רק מקווה שמזג האוויר במחנה האימון וגם בטור יהיה נאה יותר ממה שהיה לנו בשבת, אבל בכל מקרה אני מעדיף את הגשם שהיה בשבת במקום איזה שרב קטן שיתפוס אותנו בזמן מחנה האימון.
חזרנו בערב עייפים אך מאושרים. עדיין אין לי תכניות למשך השבוע הקרוב. בטח ארכב פעמיים או שלוש אבל בשבת ייתכן ואצטרף לעמיר ויסבלט שמתכוון לרכב את מעלה אפרים. רכיבה של 133 ק"מ עם טיפוס מצטבר של 2,550 מ' זה יכול להיות נחמד. הבעיה היא שהוא מתכוון להתחיל את הרכיבה מצומת הבקעה בשעה 05:40 מה שמחייב יציאה מראשון בשעה 04:20 לכל המאוחר. נראה לי קצת מוקדם. אחליט עד סוף השבוע אם אני בעניין או לא.
אז זהו הכל מתנקז לקראת מחנה אימון צפון וכבר מתחילים לחוש את הטור המתקרב. יש חשמל באוויר!
