לקראת טראנסאלפ 2011

יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

MMS Message

חוצפה ישראלית לשמה. מגיע אני הערב חזרה הבייתה ומזמין את המעלית בקומת מרתף החניה כדי לעלות לקומה השמינית שם דירתי. המתנתי מספר דקות והמעלית אינה מגיעה. שמתי לב כי מעלית אחת מסמנת כי היא יורדת למרתף החניה ואילו המעלית השניה פשוט חונה בקומת הכניסה. המעליות תקועות, חלפה המחשבה בראשי. לא בא לי לטפס בשעה לילה מאוחרת לקומה השמינית. רגליי עדיין כבדות מריצת הבוקר, ומחר בבוקר שוב מצפה לי ריצה ארוכה. אבל אין ברירה אינני יכול להישאר במרתף החניה. התחלתי לעלות והנה אני מגיע לקומת הכניסה ופשוט הייתי בהלם. אחת השכנות, זו שנוסעת בג׳יפ השחור, נשענת על דלת המעלית ומונעת ממנה להיסגר תוך כדי שיחה בטלפון הסלולרי שלה. כאשר הערתי/שאלתי למה היא מונעת מהמעלית לנוע, היא בקושי הפנתה מבט אליי ואמרה בבקשה תיכנס. נראה שהיא אפילו לא הבינה מה אני רוצה ממנה. פשוט חוצפה ישראלית וחוסר התחשבות בזולת. לא יכולתי ללכת לישון למרות עייפותי הרבה והשעה המאוחרת עד אשר לא רשמתי שורות אלו.