הקבוצה שלי לרכיבה קצת התפרקה. לאחרונה הולך ופוחת הדור והשיא היה בשבת האחרונה. למועד היציאה מהקאנטרי התייצב שלום גרוסמן ועבדכם הנאמן בלבד. נראה שהחבר'ה קצת התחמקו בשל תחזיות מזג האוויר כפי שדווחו באמצעי התקשורת. קשה להאשים את החבר'ה שלי בלבד שכן לאורך ציר המשולש שזה המגרש הביתי שלנו, היו רוכבים מעטים בלבד, כנראה שהתחזיות השפיעו על מרבית הרוכבים ורק האמיצים או השרוטים, איך שאתם מעדיפים לראותם, החליטו לצאת לרכיבה בשבת הזו, וגרוסמן עדי שהייתה זו פשוט רכיבה מדהימה.
בשבע בבוקר יצאה חבורת הרצים לריצת השבת שלהם והנה חלק מהרוכבים פשוט הצטרפו לרצים בשבת הזו. דקות ספורות לאחר השעה שבע יצאנו לדרך, גרוסמן ואנכי בלבד. מזג האוויר היה נפלא. בשל העננות הנמוכה לדעתי היה פחות קר מיום שישי ועל כן גם נעים יותר ובתוך דקות לא ארוכות עברנו משלב החימום לקצב רכיבה סביר כאשר אנחנו מתקדמים לכיוון כרמי יוסף. שוב הנוף עוצר הנשימה מלווה אותנו לאורך כל הדרך. השדות הירוקים עם עטרת ירוק בעלת גוון עמוק יותר לראשם, של עצים שבאופק, ומעליהם משתרעים שמים אפורים המתאימים עצמם לנוף הירוק וגרמו לנו לקריאות התפעלות לאורך כל הדרך. חיפשנו את הרוכבים הממלאים את כבישי המשולש והמרובע בהמוניהם מידי שבת, אבל כאמור רק אמיצים בודדים נראו בדרכים. למען האמת גם מכוניות בודדות חלפו על פנינו כך שהרכיבה הייתה מהנה ביותר ובעיקר שקטה. רק רחשי רוח וקריאות עורבים נשמעו לאורך הציר.
לאחר משימת יום שישי, עם קבוצת הטראנס אלפ, שעבורי לא הייתה קלה כלל וכלל, הייתי חייב לעצמי לקום בשבת בבוקר ולשוב לעלות לאוכף האופניים ולדווש מספר שעות. לא היה חשוב לי הקצב וגם לא העליות אם הן מרובות או פחותות. חשובה הייתה לי ההמשכיות של רכיבה מיום ליום. הרגשתי מצויין. רכבתי כל הזמן בסל"ד גבוה יחסי ובנוחיות מרובה. 85 90 היה הסל"ד לאורך כל הרכיבה, למעט בעליות ששוב חזרתי על התרגיל של יום שישי כאשר אני נועל על הילוך קשה ומנסה בסל"ד נמוך לעלות במשך 6 דקות רצופות. את העליה להראל עשיתי בסט אחד כזה בלבד, אז ההתאוששות הייתה כבר בירידה.
נדמה היה לי שגרוסמן קצת התקשה לעמוד בקצב ומעת לעת המתנתי לו, תוך שאני מעביר בראשי את תחושותיו כפי שהן מופיעות אצלי כאשר אני רוכב עם החבר'ה של הטראנס אלפ. צריך להשלים עם הבדלי היכולת בין הרוכבים. בעצם הכתיבה שלי על הבדלי היכולות, זו מן הפנמה לעצמי להמשך הדרך. אני מי שאני וכנראה שלא אוכל להתמודד כשווה מול שווים עם החבר'ה שבקבוצה, אבל אמשיך להתאמן ובעידודם של הראל ורונן אני מקווה לעמוד במשימה ולסיים את התחרות, בהתאם ליכולותיי.
לקראת לטרון תקר באופניי. תרגול טוב בפעם השניה השבוע. חילוף הפנימי כבר לוקח פחות זמן. התרגול הפעם היה מעולה מאחר ותרגלתי פעמיים את חילוף הפנימי. לאחר שהחלפתי בפעם הראשונה התברר כי הצמיג אינו מתנפח. שוב פתחתי, בעזרתו האדיבה של גרוסמן, והתברר כי בסגירת הצמיג על הפנימי נצבט הפנימי וגרם לתקר נוסף. שוב הוצאנו ולמזלנו היה לגרוסמן פנימי נוסף כך שהעניין תוקן והגענו ללטרון, שם רכשנו פנימי נוסף, ניפחנו כראוי ואף שטפנו את האופניים מהבוץ הרב שנדבק עליהם לאורך הדרך. מסקנה תמיד לרכב עם שתי פנימיות לפחות.
צריך לומר מילה טובה לחנות האופניים בלטרון, למטה מתחת לקפה. חבר'ה נהדרים וחביבים. לא פעם החבר'ה שלנו היו צריכים עזרה ולא תמיד היה כסף בכיסם. תמיד בחנות תיקנו ועזרו לזקוקים, והתשלום? יבוא אחר כך. אין כל בעיה. גם ביום כה סגרירי שכזה כאשר מעט מאוד רוכבים היו בסביבה ובעלי החנות יכלו לוותר על ההכנסה המעטה, אם בכלל, הצפויה להם מיום שכזה, פתחו החבר'ה האלה את החנות כדי לעזור גם לאותם בודדים במידה ויתקעו ויהיו זקוקים לדבר מה.
לאחר הקפה של לטרון שאיננו מוותרים עליו, ניגשנו לנג"ש המסורתי שלנו מלטרון דרך בסיס הימ"מ בואכה נשר. הייתה רוח פנים ומשכנו היטב במהירות יחסית גבוהה עד נשר. למרות שהיינו רק שניים ולכן היו מעט חילופים נרשמה מהירות ממוצעת של 38 קמ"ש שזה די יפה בעיקר לאור העובדה שהייתה לנו שהכבידה על הקצב.
הגענו חזרה לקאנטרי מאושרים. טבלנו להנאתנו בג'קוזי ונפרדנו כשחיוך ענקי מרוח על פרצופנו. רכיבת שבת לא גשומה ומאוד מהנה הייתה.
