לקראת טראנסאלפ 2011

יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

בדרך לטראנס אלפ 2011

העניין נפל עליי ממש כרעם ביום בהיר, תפס אותי ופתאום זה ממלא את כל מחשבותיי. לפני מספר ימים קיבלתי מייל מבחור בשם הראל נחמני שלא הכרתיו, אבל מאחר והמייל הגיע דרך אוזון 11, אותו מרכז לאימוני אופניים (indoor) שאותם אני מכיר ומוקיר, החלטתי להציץ ולראות במה דברים אמורים. הוזמנתי לפגישה ראשונה להשתתף בטראנס אלפ 2011. לא ידעתי מה זה. הצצתי קצת באינטרנט וקצת חברים מהפייסבוק ויחד עם המידע שצורף למייל התברר לי שמדובר בחציית האלפים באופני כביש מגרמניה דרך שוויץ ועד לאיטליה. נשמע מעניין. יצאתי לפגישה.
המקום באוזון 11 היה כבר מלא. כל אותם חבר'ה רוכבי האופניים החטובים והחסונים ובעיקר צעירים ממני בלא מעט שנים, עם מבט בעיניים שכל עליה מתכופפת לפניהם. כן, והיו גם כמה נשים, מרשימות מאוד, בהחלט כאלה שוואטים אצלן מערבבים עם דגני הבוקר לאחר שמחסלות כמה עשרות ק"מ רכיבה עוד לפני שהאחרות משכימות. חיכיתי בדריכות לדבריו של הראל.
הראל במקום לדבר ארוכות הציג בפנינו סרטון של רכיבת הטראנס אלפ משנים קודמות. סרטון שהוצג בערוץ 2. הדברים התחילו להתבהר. העליות המפחידות הירידות המאיימות. הגשם שיורד לפעמים והכביש החלק. כ - 850 ק"מ וגובה מצטבר של 18000 מ"ר וכל זה במשך 6 או 7 ימים אינני זוכר בדיוק. הכל התערפל בראשי. אמאל'ה לאן הגעתי ומה השתגעתי, למה אני נכנס? מפחיד ואני בסך הכל עולה את הראל מצומת נחשון בשבתות וחושב שכבשתי את פסגת הפסגות.
נסעתי הבייתה ולא יכולתי להירדם. זה תפס את כל כולי. למחרת דיברתי עם בת זוגתי, אילנה על העניין. מה זה דיברתי, לא יכולתי להפסיק לדבר. אילנה חששה מכל העניין, כן היא גם מכירה את ליברמן הטייס שהיה לו אירוע לבבי כלשהו לפני שנה או שנתיים כמובן שזה מדאיג ומפחיד ומכניס אלמנט נוסף למשוואה. אבל כרגיל אילנה תמכה בהחלטתתי ללא כל סייג ואף הוסיפה מיד שהיא מצטרפת ותלווה אותנו בכל המסע הזה.
אז זהו ההחלטה העקרונית התקבלה. כמובן שזה עוד לפני ששיתפתי את בניי בהחלטתי וכמובן את אימי שהיא חצתה כבר את ה89 ואני מניח שיהיה לה לא מעט מה להגיד בעניין. נשאיר את העדכונים הללו למועד מאוחר יותר.
ספורטאי גדול לא הייתי מעולם, אבל עם נחישות ורצון עשיתי טריאתלונים, רצתי מרתון, רכבתי את רוכב ישראל ממטולה לאילת, אבל נראה שכל אלו כאין וכאפס לעומת מה שמצפה לנו בטראנס אלפ.
לפנינו כשבעה חודשי אימון אינטנסיביים כדי להגיע לקראת סוף יוני 2011 לשיא הכושר ולעשות את התחרות עד תומה. עפ"י המארגנים זו התחרות הקשה בעולם לרוכבי כביש חובבים. אז מה אני עושה שם לעזאזל ???