לקראת טראנסאלפ 2011

יום שישי, 18 בפברואר 2011

בדרך לטראנס אלפ 2011 - היינו גם בגלבוע


לקום ב – 4 לפנות בוקר זה אף פעם לא כיף. לנסוע מיד לאחר ההשכמה כשעה וחצי צפונה הייתי אומר שזה די מבאס. אבל בדרך חזרה כשחשבתי על הרכיבה שהייתה לנו היום עלה חיוך על שפתיי ואמרתי, כדאי היה.
אז ככה התחיל החמשוש שלי. יום חמישי החלטתי לערוך מקדימון לרכיבת יום השישי המשותפת. אני חייב להתחיל להדביק ימיי אימונים ברצף, כי כפי שנוכחתי בגלבוע יש לזה משמעות עצומה לקראת הטראנס אלפ. רכבתי ביום חמישי 103 ק"מ. גובה מצטבר 2052 מ'. וכך השכמתי בבוקר ונסעתי לכיוון נקודת המפגש בבית השיטה.
לאחר התארגנות והתלבטות אם יהיה קר או חם בהמשך היום יצאנו לדרך לכיוון צומת התענכים משם עלינו כל הדרך לכיוון מעלה גלבוע. בעליה התחילו כמובן הפערים אבל סה"כ החזקתי מעמד כך שהייתי בקשר עין עם אלו שלפניי.
אני חייב לעצור כאן מתיאור סתמי של הרכיבה עצמה. התפתח יום נפלא. מזג אוויר נעים לרכיבה, אמנם בעליות היה קצת חם אבל לאחר מכן "תופסים" אוויר נפלא בירידות שעוד נחזור אליהם בהמשך. והנוף פשוט משגע. גווני הירוק השונים מרחיבים את הלב והנשמה. עם כל העייפות פשוט העיניים לא יכולות להינתק מהנוף וכמובן שמעת לעת נפתח הנוף כלפי העמק. אין מספיק מילים מרגשות באמתחתי כדי לתאר את הנוף הנפלא המתגלה למטה. הייתי בגלבוע לא מעט פעמים ונשמתי את הנוף הזה עמוק לריאותיי, אבל זו הפעם הראשונה שאני מדווש למעלה במעלה הגלבוע, קשה מתנשם, שומר על דופק E2  E3, זה בסדר, לא רונן? ולא מפסיק להתפעל מהנוף. אין ספק שזה עוזר מאוד בעליות, או כך נדמה לי.
ממעלה גלבוע המשכנו לכיוון כפר הנוער לגמילה "מלכישוע". הדרך מזכירה לי נשכחות, במילואים שכבנו מארבים מול הכפר הערבי "פקועה" לא פעם ולא פעמיים. המקום מוכר היטב אבל העליה קשה, במילואים עלינו באמצעות קומנדקר או כפי שזה היה מכונה אז נ.נ. מסתובבים ויורדים בירידה מטורפת עד כביש הבקעה באזור שדי תרומות. מהירויות מדהימות, אצלי נרשמה מהירות מקסימלית מעל 70 קמ"ש ואני מניח שהיו חבר'ה שעברו את המהירות המותרת בהרבה. אבל בסוף "הפתעה"...בשביל מה ירדנו? כי מיד הסתובבנו וטיפסנו חזרה. עליה ארוכה ומתישה שגוזלת לא מעט אנרגיות שדי נגמרו לי בשלב הזה. מודה, בעליה חזרה לכיוון מעלה גלבוע כבר פחות הסתכלתי בנוף ויותר בדקתי את השעון, מה הזוית וכמה טיפסנו ואיזה מהירות אני מחזיק. לא שנתונים אלו חשובים או משנים משהו. סתם מן הרגל שכזה. החבר'ה אמרו שהעליה הזו היא פחותה מצובה או נס הרים, אינני יודע, ייתכן שבשלב הזה כבר הרגשתי את ההשפעה של יום חמישי, אבל בעיניי אם צובה ונס הרים הן גראציות אזי העליה מכביש הבקעה חזרה למעלה גלבוע היא "בובולינה". זהו.
שוב ירידה מטורפת עם סיבובים מדהימים לכיוון המחצבה של בית אלפא. התחלתי לאהוב את הירידות המטורפות הללו, את המהירות, הכניסה לתוך הסיבוב והיציאה ממנו. התחלתי לחוש שהטכניקה שלי משתפרת בסיבובים ובירידות...אבל מה יהיה בעליות.
בהתייעצות עם הראל נראה היה שאולי אוותר על העליה שוב לכיוון צומת מעלה גלבוע, אבל כאשר הסתובבתי במחצבה של בית אלפא וראיתי שהחבר'ה מטפסים שוב למעלה, שיניתי דעתי והחלטתי לשוב ולטפס עד אשר אפגוש את החבר'ה שכבר יורדים. כך היה ולדעתי פגשתי בהם כ 100 – 150 מ' גובה לפני הצומת. הסתובבנו וירדנו שוב חזרה למחצבות ומשם כולם יחד לסיום בבית השיטה.
סה"כ לפי הגרמין שלי רכבו 4:10 ש', עשינו 83.2 ק"מ. טיפסתי 1,866 מ' והמהירות הממוצעת...אוי לאותה בושה...20 קמ"ש בלבד. נראה לי שאסרב להזמנה שקיבלתי להשתתף בטור ד'פראנס השנה כי בקצב הזה יסגרו לי את המסלול.
אז בחמשוש הזה, ולפני מירוץ עין גדי שיהיה מחר, עשיתי 185 ק"מ וטיפסתי מעל – 3,900 מ'. אהבתי את חיבור ימי האימון. זה הוציא ממני יותר אנרגיות מעוד סתם אימון. מאוד נהניתי מהגלבוע ואין לי ספק שעוד אשוב לרכב שם.
אז מעבר לאימונים ומטרות והישגים, אנחנו גם תרים את הארץ ונהנים מיופיה. שבת שלום חברים!!!